מדוע עבודה עם הידיים דווקא היום כל כך חשובה ומה ההשלכות של המסכים על הבריאות שלנו.

בעידן הדיגיטלי, שבו רוב שעות היום שלנו מוקדשות למסכים, התרגלנו לא לתרגל את הגוף ולא להשתמש בידיים שלנו באופן פעיל. הרבה מהפעולות שלנו הפכו למונוטוניות, מהירות ומנותקות ממגע חישה אמיתי. הידיים שלנו, לעומת זאת, הן איבר החישה הראשי שלנו – דרך המגע אנחנו חווים, בוחנים, מגלים ומבינים את העולם וגם חווים את הכאן ועכשיו.

חוסר שימוש פעיל בידיים לאורך זמן, כפי שקורה בעידן הדיגיטלי , עלול לגרום למגוון השלכות פיזיולוגיות ונוירולוגיות. דרך המגעוהפעולה המוטורית אנו מעבדים מידע חושי, מפתחים קואורדינציה ומתחזקים את הקשרים בין המוח לגוף. מחקרים מראים שעבודת ידיים מורידה את רמות הקורטיזול (הורמון הסטרס) בגוף. תנועות חוזרות, כמו שרטוט, תפירה או לישה, מרגיעות את מערכת העצבים ויוצרות תחושת ביטחון ורוגע.

כאשר אין תרגול ידני סדיר:

• ירידה במיומנויות מוטוריות עדינות – קושי בביצוע פעולות עדינות כמו אחיזה, כתיבה או תפירה.

• ירידה בחיבור חושי – הפחתת היכולת לזהות מרקמים, טמפרטורות ותנועות מורכבות.

• פגיעה בקשרים נוירולוגיים – שימוש מוגבל בידיים מפחית גירוי של הקורטקס המוטורי והסומטוסנסורי במוח, מה שעלול להשפיע על ריכוז, תכנון תנועתי ופתרון בעיות.

• הגברת מתחים וחרדה – העדר פעילות ידנית מהנה ומרגיעה מפחית הזדמנויות להפגת מתח דרך חישה ומגע, מה שמעלה את רמות הסטרס בגוף.

• פגיעה ביצירתיות וביכולת התמודדות רגשית – הידיים הן כלי מרכזי לביטוי עצמי; כאשר אינן בשימוש פעיל, מופחתת היכולת לפתח ולבטא רגשות באופן חווייתי.

לכן, שילוב פעילויות ידניות – יצירה,בישול, עבודות בית, גינון, פיסול וכדומה – אינו רק חוויה מהנה, אלא כלי משמעותי לשמירה על בריאות מוטורית, חושית ונוירולוגית, לצד תמיכה ברווחה רגשית ומנטלית.